שם: בייסקי חיים-דב
תאריך נפילה: 2.11.1973
חיים,בן ברוריה וישראל-דוב, נולד ביום א' בטבת תש"י (21.12.1949) בתל-אביב.
בהיותוילד עברה המשפחה להתגורר בגבעתיים, שם השלים את חוק לימודיו היסודיים והתיכוניים.
לגביהוריו, פליטי השואה, אשר שכלו את כל קרוביהם באירופה, נודעה חשיבות גדולה לטיפוח הקן
המשפחתיהחם, המבוסס על יסודות המסורת.
לפיכךספג חיים את תרבות עמו על כל ענפיה ושלוחותיה, ולא מכורח שכן מילדות התעניין מאוד
בתחומיההומניסטיקה, הרבה לקרוא וברבות השנים אף בחר לו מסלול לימודים התואם את נטיותיו
אלההטבעיות.
חיים גויס לצה"ל בראשית פברואר 1968 והתנדב לחיל הצנחנים.
הואהשלים קורס צניחה, קורס מ"כים וקורס קצינים.
יחדעם חבריו ליחידה השתתף במארבים, במרדפים אחר מחבלים ובפעולות קומנדו נועזות.
אםכי לא חסך מאמצים כדי לבצע בהצלחה את האימונים המפרכים, שנדרשו ממנו ביחידת
הצנחנים,הרי לא היה לוחם בטבעו, ואת מקומו המתאים מצא כמדריך בבית הספר לקצינים.
משםכתב פעם: "לאחר 14 חודשים חשובים בחיי, החל פרק של אינטלקטואליזציה, או הבה
נקראלו ליטוש המוח לאחר ליטוש הגוף והאישיות כאן אתה נמצא במבחן מתמיד מול עיניהם
שלצוערים ביקורתיים.
אתה צריך לרוץ הכי מהר, לקלוע הכי טוב ולחשוב הכי עמוק.
שובנאבקתי על עקרונות דרכי חינוך והדרכה הפגישה עם צוערים, עם מפקדים ועם מכלול היחסים
היחסיםשבין אנשים שונים שנזדמנו יחדיו, הולידה וגיבשה בלב חיים את ההחלטה, שהמקצוע שיבחר
לעתידיהיה הפסיכולוגיה.
לקראתסיום שירותו הסדיר, הזדמן לחיים תפקיד הדרכה בפנימייה הצבאית.
בדבבד החל את לימודי הפסיכולוגיה והפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב, ועם זאת עסק בעבודה
מעשית,כגון מחקרי-דעת-הקהל וטיפול בנכי צה"ל.
תקופהזו בחייו, שהייתה עשירה בעיסוקים ומלאת סיפוק, זכתה גם להערכה מצד אלה שבא
אתםבמגע.
קשריושל חיים עם חניכיו בפנימייה התהדקו מעבר ליחסים הפורמליים המקובלים.
לאחרשהשתחרר מהשירות הסדיר המשיכו חניכיו לבקר אצלו בביתו ולהתכתב עמו.
גםבחוג לפסיכולוגיה השתלב חיים יפה והצטיין בלימודיו.
כתבהעליו מרכזת המגמה הקלינית: "חיים... בעל אינטליגנציה בלתי רגילה ואדם חם.
הרגשנוכי נועד להיות פסיכולוג מצטיין" לחיים היו תוכניות ברורות מאוד לשנת תשל"ד.
הואהתקבל ללימודי התואר השני בפסיכולוגיה קלינית, הצטרף לצוות העובדים ביחידה
הנוירופסיכולוגית,שהוקמה ע"י אוניברסיטת תל-אביב בעקבות המלצה חמה של מרציו בחוג,
חשובמכל לאביב הבא קבע חיים את מועד נישואיו עם חברתו משנים, אלא שכל תכניותיו
אלהנקטעו באיבן.
כאשרפרצה מלחמת יום הכיפורים לא נקרא חיים להתייצב, מאחר שבשירות המילואים האחרון
עברקורס קציני-תצפית קדמיים ועדיין לא שובץ ביחידה. הוא לא חיכה לצו-הקריאה, הגיע בכוחות
עצמווצורף ליחידה של חיל התותחנים.
בקרבשהתחולל ב"חווה הסינית", נפצע חיים פצעים אנושים,בהיותו בזחל"ם הפיקוד של סיירת שקד.
הואהועבר לבית החולים "בילינסון", ובמשך שבועיים לחמו הרופאים על חייו, אך לשווא.
ביוםז' בחשוון תשל"ד ,(2.11.1973) מת חיים מפצעיו.
הואהובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול.
השאיראחריו אב, אם ואח.
במכתב תנחומים למשפחה כתב שר-הביטחון דאז משה דיין:
"חייםהוגדר על-ידי מפקדיו כקצין בעל ידע רב,בעל כושר מנהיגות ויכולת השפעה רבה
עלפקודיו. אהוב היה על הכל יהא זכרו ברוך".
